לא פעם שואלים אותי למה אין באתר רכיבי WiFi, במיוחד מגן ה-WiFi שאפשר להלביש על הארדואינו ולהוסיף לו יכולות תקשורת לרשת שקיימת כמעת בכל בית היום.
הסיבה שרכיבים אלה לא נמכרים בחנות היא התמיכה בתדר שלא מורשה לשימוש בארץ, כך שמשרד התקשורת לא מאשר יבוא של הרכיבים כמו שהם ולא סגורים במוצר מוגמר שיכול להגביל את השימוש לתדרים המורשים בלבד.
אתם בטח שואלים איזה תדר לא מורשה, הרי WiFi פועל בתדר החופשי של 2.4GHz! ובכן, התחום אכן נחשב לתחום החופשי, אבל כשמציינים תדר מסויים מתכוונים לרוב לתדר המגדיר את התחום ומצמידים אליו גם רוחב פס מסויים. למשל רכיב ה-WiFly שבתמונה יכול לפעול בתדרים בין 2.402GHz עד 2.480GHz. פרוטוקול ה-WiFi מחלק את התחום הזה לערוצים בני 5MHz כל אחד, כך שבעצם יש 14 ערוצים כאלה. גרסאות המתקדמות של ה-WiFi (תקן ה-N למשל) משתמשים בכמה ערוצים כאלה כדי לתמוך בקצבים הגבוהים.
בארץ מותר לנו להשתמש בערוצים 1 עד 11 ולא בכל ה-14 שהרכיבים האלה תומכים. מכיוון שזהו לא מוצר מוגמר שיכול לחסום מהמשתמש להשתמש בערוצים הגבוהים, אין אישור ליבא אותו.
אז איך בכל זאת נמכרים רכיבים כאלה במקומות אחרים? כמו בכל דבר, יש דרכים לעקוף את החוק ובכל זאת להכניס את הרכיבים לארץ, אבל אני לא מתכוון לעשות את זה. במקום זה רציתי להביא לידיעתכם אלטרנטיבות אחרות שיאפשרו לארדואינו שלכם להתחבר לרשת ה-WiFi הביתית.
מה האלטרנטיבה? להשתמש במוצר מוגמר שכן מורשה למכירה בארץ ושיש לו יכולת לתקשר גם עם רשת ה-WiFi וגם יש לו דרך קלה לחיבור ל-Arduino.
אחרי כמה התכתבויות עם הלקוחות ששאלו אותי שאלות על ה-WiFi, הגענו לפתרון מעניין שהבחור הזה פרסם כאן:
https://www.instructables.com/Cheap-and ... i-Fi-Hack/
הוא בעצם לקח ראוטר WiFi נייד שיכול לפעול גם כ-Client ברשת ה-WiFi.
רואטר נייד וקטן מסוג זה משמש לרוב אנשים שרוצים להקים רשת WiFi משלהם במלון שלרוב מספק חיבור לאינטרנט דרך שקע Ethernet בקיר. למזלנו מוצרים האלה יודעים גם לתפקד כמגביר אות רשת WiFi וגם כ-Client ברשת, כלומר כמודם WiFi למחשבים שאין להם רכיב WiFi פנימי. המחשב מתחבר לפורט ה-Ethernet של הראוטר וחושב שהוא מחובר לרשת מחשבים הקווית, כאשר הראוטר עושה את כל ההמרה בין ה-Ethernet לרשת ה-WiFi.
הראוטר הקטן הזה מקבל את החשמל שלו דרך חיבור ה-USB, כך שבקלות אפשר להתחבר למחבר זה ולספק לו את ה-5V הדרושים.
למה זה טוב לנו? כי אפשר להשתמש במגן ה-Ethernet של הארדואינו ולהתחבר לראוטר במקום המחשב!
אולי הפתרון לא הכי זול בגלל שצריך גם את מגן ה-Ethernet וגם את הראוטר הנייד, אבל נותן מענה למצב שנוצר.
בחיפוש זריז מצאתי רואטר דומה נמכר ברשת KSP:
עריכה: הקישור הורד מכיוון שהעמוד לא קיים יותר.
ksp.co.il/?uin=14117
שאלה נוספת ששאלו אותי היא למה אי אפשר לקחת מגן USB Host ולחבר אליו מתאם WiFi פשוט והזול?
הסיבה היא כי מתאמים האלה דורשים דרייברים במחשב שעושים את רוב העבודה, כמו מימוש פרוטוקול ה-WiFi עצמו. אם אתם משתמשים בכרטיס פיתוח המריץ Linux, כנראה שתוכלו למצוא דרייברים שמתאימים לחלק מהמתאמים הנמכרים, אבל הפתרון הזה לא מתאים לכרטיסי ה-Arduino.
תוך כדי חיפוש פתרונות לתקשורת סלולרית לארדואינו בעזרת טלפון ישן (על זה בפוסט אחר), מצאתי גם כמה טלפונים זולים יחסית שיודעים להתחבר לרשת ה-WiFi, כך שיכול להיות שאפשר להשתמש בהם כמוצר נוסף שיכול לקשר בין הארדאינו לרשת ה-WiFi. טלפונים כאלה לרוב מתקשרים בעזרת פקודות AT מיוחדות ואפשר להתחבר אליהם דרך חיבור ה-USB או אפילו דרך UART.
אם יש לכם רעיונות נוספים לחיבור הארדואינו לרשת ה-WiFi או שהלכתם בדרך שתיארתי כאן, אשמח אם תשתפו אותנו בפרוייקט שלכם.